החלטה בתיק בר"ע 41793-06-13

1.   לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופטת דגית ויסמן ונציגי הציבור גב' שולמית עתניאל-שמואלי ומר אבי ענתבי; ע"ר  9890-04-13) מיום 27.5.2013, בו נדחה ערעור המבקשים על החלטת הרשמת ריכטמן (סע"ש 27643-09-12; סע"ש 27621-09-12) מיום 27.2.2013, בה התקבלה בחלקה בקשת המבקשים לגילוי מסמכים. 

2.     בבית הדין האזורי מתבררת תביעתם של המבקשים, פליטים מסודן, שהועסקו במשיבה 1 (להלן - המלון) באמצעות המשיבה 2, שהינה חברת ניקיון, לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת העסקתם ומסיומה.

בדיון שהתקיים לפני הרשמת ריכטמן ביום 27.2.2013, ביקש ב"כ המבקשים את גילוי המסמכים הבאים: גליונות נוכחות ממוחשבים או ידניים, החיובים שנעשו ע"י המשיבה 2 למלון בגין עבודת המבקשים, וכן ההסכם שבין שתי המשיבות ביחס לעבודת המבקשים במלון. כמו כן ביקש ב"כ המבקשים לתקן את כתב התביעה, בין השאר בהסתמך על המסמכים שביקש את גילויים. בית הדין קיבל את הבקשה לגילוי דוחות הנוכחות בלבד, וקבע כי אין מקום להורות למשיבות להמציא את הסכמי ההתקשרות בינן לבין עצמן " מהטעם כי אין זה משליך על הסכם ההתקשרות עם התובעים לרבות גובה שכרם". עוד קבע בית הדין, כי המבקשים רשאים לתקן את תביעתם לאחר קבלת הדוחות, וכי אם יגישו המשיבות כתב הגנה מתוקן, יישאו המבקשים בהוצאותיהן בסך 500 ש"ח שעל כל אחד מהמבקשים לשלם לב"כ המשיבות.

3.     המבקשים ערערו על החלטת הרשמת לבית הדין האזורי. בפסק דינו קבע בית הדין, כי בדיון ביקשו המבקשים רק את גליונות הנוכחות ואת ההסכמים המסחריים שבין המשיבות, ואילו בערעור הורחבה היריעה וכעת התבקשו גם חיובי השעות שעל פיהם חייבה המשיבה 2 את המלון. משכך קבע בית הדין כי אין מקום לדון בהליך הערעור בנושאים שלא עמדו בפני הערכאה קמא.

עוד קבע בית הדין, כי נוכח הודעת המבקשים בדיון כי בדעתם לתקן את כתב התביעה, היה מקום לקבל את עמדת המשיבות, לפיה כל עוד לא ברורה חזית המחלוקת בין הצדדים, אין מקום לקיים הליכי גילוי מסמכים.

כמו כן קבע בית הדין, כי המערערים לא הסבירו מהו המידע שיכול להופיע בחוזים המסחריים בין המשיבות או בהתחשבנות הכספית ביניהן, שיכול לתרום לבירור תביעתם, וכי לא מצא קשר עובדתי בין טענות המערערים בתביעה ובין קיומם של הסדרים מסחריים כאלה או אחרים בין המשיבות. בית הדין דחה את טענת המערערים לפיה ההסכמים המבוקשים נחוצים להם לצורך הבנת תלושי השכר ולצורך גילוי המנגנון שבו נמנע שכר מהעובדים, וכן דחה את טענתם לפיה העובדים הם צד להסכמים ועל כן הם זכאים לעיין במסמכים הנוגעים להם, שכן הטענה נטענה בעלמא, ומדובר בחוזים מסחריים בין שתי חברות, הרשאיות שענייניהן המסחריים לא יהיו גלויים לכל.

נוכח האמור, ומשהתביעה אינה מושתתת על האמור בהסכמים שבין המשיבות, דחה בית הדין האזורי את הערעור, וחייב את המבקשים לשאת בהוצאות המשיבות בערעור בסך 4,500 ש"ח.

4.     הבקשה שלפניי מכוונת כנגד ההחלטות המתוארות לעיל, ובה טוענים המבקשים כי בקשתם לגילוי חיובי השעות עלתה כבר בדיון לפני הרשמת והיא רשומה בפרוטוקול, ומכאן שאין מדובר בהרחבת חזית. בעניין גילוי הסכמי ההתקשרות טענו המבקשים כי אין מדובר בהסכם שנעשה עם צד ג' אלא בין הצדדים להתדיינות, וכי ההסכמים דרושים להם על מנת לחשוף את השיטה שבה זוכות חברות הניקיון במכרז לניקיון המלון באמצעות הפחתת שכר העבודה לעובדים, ופיטוריהם על אתר מבלי שישולמו להם פיצויים וזכויות אחרות. עוד טענו המבקשים לעניין זה, כי ההסכמים דרושים להם כדי לדעת האם עמדו המשיבות בדרישות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה. אשר לתיקון כתב התביעה הסבירו המבקשים כי הגילוי היה נחוץ להם על מנת שיוכלו לתקן את כתב התביעה בהתאם, ומשום כך ביקשו כי הגילוי ייעשה טרם התיקון. לסיום טענו המבקשים כנגד גובה חיובם בהוצאות, נוכח היותם עובדים זרים התובעים את זכויותיהם שנשללו מהם שלא כדין בתקופת העסקתם ולאחריה.

5.     לאחר שנתתי דעתי לבקשה, לא מצאתי מקום להתערב בהכרעת בית הדין האזורי אשר לגילוי ההסכמים המסחריים שבין שתי המשיבות, בעיקרו של דבר מהטעמים שהובאו בפסק הדין האזורי, ובעיקר מן הטעם שלא ברור כיצד גילויים של מסמכים אלו יועיל להוכחת תביעת המבקשים, וזאת גם לאחר עיון בכתב התביעה המתוקן.

6.     עם זאת, מתבקשת תגובת הצדדים לאפשרות שהדיון בבקשת המבקשים לגילוי חיובי השעות שעל פיהם חייבה המשיבה 2 את המלון בגין עבודתם, ואת התשלומים שבוצעו בעקבות חיובים אלה, יוחזר לבית הדין האזורי בהליך העיקרי על מנת שידון בה, שכן מעיון בפרוטוקול הדיון עולה כי אכן בקשה זו רשומה בו, ואולם הרשמת לא דנה בבקשה זו. כמו כן מוצע לצדדים כי נוכח מצבם הכלכלי של המבקשים, יידחה עצם החיוב בהוצאות והדיון בשיעורו לפסק הדין שיינתן בסיום ההליך.

7.     באי כוח הצדדים יודיעו לבית הדין, עד ליום 11.7.2013, האם הם מסכימים להצעת בית הדין, והאם הם מסכימים למתן פסק דין בבקשת רשות הערעור על יסוד תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991.

8.     לאחר קבלת עמדות הצדדים או בחלוף המועד להגשתן - לפי המוקדם מביניהם - תינתן החלטה בבקשה.

ניתנה היום, כ"ו תמוז התשע"ג (4 יולי 2013), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: